אחרי החגים כבר כאן – המדריך המלא שייקח עבורכם את ההחלטות שדחיתם

כמה פעמים ביום אתם מקבלים "המלצות" מקרובים לכם בנושאי תביעות או ייעוץ משפטי חובבני? אתם לא מפסיקים לשמוע כמה כסף יכולתם להוציא מהביטוח על נפילה של ילד בגן? בלעדי עבור קוראי JDN המדריך המלא -כל הדרך להגשת תביעת רשלנות רפואית ותביעות נזיקין

תהליך הגשת תביעת רשלנות רפואית- כיצד מתחילים?

שלב ראשון– מומלץ להיפגש עם עורך דין שעוסק בניהול תביעות של רשלנות רפואית, על מנת שיוכל לפרט לכם על התהליך המלא והאפשרויות משפטיות העומדות לרשותכם, מומלץ להביא לפגישה כל חומר ותיעוד רפואי רלוונטי.

שלב שני- תתבקשו לאסוף כל חומר רפואי רלוונטי וזאת על מנת לברר את השתלשלות המקרה, מציאת ליקויים ברשומות הרפואיות, תסייע בהמשך למומחים לחוות דעת לגבי המקרה ותשמש לבירור העובדות.

שלב השלישי– תיעשה פנייה לרופא מומחה לצורך קבלת חוות דעת.  על פי חוק, חובה להגיש חוות דעת מרופא המומחה בתחום של רשלנות רפואית, וזאת כחלק מכתב התביעה.

.שלב רביעי- עורך הדין יכין כתב התביעה בו יציין את השתלשלות המקרה, הנזקים שנגרמו בעקבות הרשלנות הרפואית ודרישת הפיצוי עקב הרשלנות.

בשלב החמישי והאחרון, הגשת תביעה לבית המשפט השלום או המחוזי וזאת בהתאם לגובה התביעה. לבית משפט השלום עד לסכום תביעה של 2.5 מיליון ש”ח ומעבר לסכום זה התביעה תוגש לבית המשפט המחוזי.

איזה פיצוי אפשר לקבל ע”י תביעת רשלנות רפואית- כמה כסף נוכל לקבל בפועל?

פיצוי של עשרות אלפי שקלים ניתן על נזקים קלים יחסית (בעיני בתי המשפט), כגון אסתטיים או קוסמטיים, בעיקר צלקות, טיפולי שיניים וכדומה או במקרים של אנשים מבוגרים מאד שלא עבדו בזמן האירוע הרשלני ומצבם הרפואי היה לא טוב מלכתחילה.

. במקרים של נזקים משמעותיים ובלתי הפיכים הכוללים בין היתר קיצור תוחלת חיים, כאב וסבל גדולים, הפסדי השתכרות, נכות קבועה או חלילה מוות- הפיצוי ינוע בד”כ בין מאות אלפי שקלים למיליוני שקלים, תלוי בגורמים רבים כגון גיל, עיסוק, גובה הנכות וכדומה.

לפני כל הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית, יש לברר את הנושאים הבאים:

  1. האם באמת התרחשהרשלנות רפואית?

לעיתים נדמה לנו שפעולה כזו או אחרת של רופא, אחות, מוסד רפואי ודומיהם מהווה רשלנות רפואית, אולם לא תמיד כך הפני הדברים. מי שאינו בעל ידע רפואי, אינו בוחן את התנהגותו של הצוות הרפואי באופן המתאים ייתכן בהחלט מצב שבו התנהלות רפואית שנראית לנו  כרשלנות ברורה ומוכחת, יכולה להיות לגיטימית לחלוטין כאשר היא נמדדת בכלים הרפואיים המתאימים. מומלץ להיעזר בשירותיו של רופא מומחה בתחום הספציפי שעליו מדובר. אותו רופא יערוך בדיקה מקיפה, יקרא את כל המסמכים הרפואיים הרלוונטיים ויגיע למסקנה האם באמת ההתנהלות עליה אנו דנים מהווה רשלנות רפואית או לא. רק כאשר ניתן יהיה לקבל חוות דעת מרופא מומחה, הקובע כי אכן מדובר במקרה של רשלנות רפואית, ניתן יהיה להמשיך ולברר את האפשרות להגשת התביעה.

  1. האם נגרם נזק ממשי כתוצאה מאותה רשלנות רפואית?

לעיתים קרובות אנו נתקלים במקרים בהם למרות שהתרחשה רשלנות רפואית ברורה, לא נגרם למטופל נזק או שנגרם שאכן התרחש נזק אך הוא מזערי בלבד אשר חלף לאחר תקופה קצרה. במקרים בהם ניתן להוכיח שנגרם נזק גופני ממשי שיוערך בהמשך באחוזי נכות לצמיתות, בעקבות אותה רשלנות רפואית, סביר להניח שיהיה כדאי לתבוע פיצויים. אולם, לעומת זאת, במקרים בהם לא נגרם כל נזק או שהנזק שנגרם אינו מתבטא בנכות לצמיתות, הגשת תביעה לא תהיה צעד כדאי מבחינה כלכלית. במקרים שכאלה, ייתכן מאד וסכום הפיצוי שניתן יהיה לקבל יהיה נמוך יותר מן הסכום שיידרש לצורך הכנת והגשת התביעה לביהמ"ש.

הנסיבות וההסברים שפורטו לעיל הינם המרכזיים והחשובים ביותר אך בהחלט אינם היחידים. לפני הגשת תביעה בגין רשלנות רפואית יש לקחת בחשבון נתונים ומשתנים רבים נוספים מומלץ לכל מי שחושב שנפגע בעקבות רשלנות רפואית, לפנות לקבלת יעוץ מעורך דין העוסק בתחום ספציפי זה ומתמחה בנושא רשלנות רפואית.

המדריך הוכן באדיבותו ובעזרתו של עו"ד נתנאל רוט העוסק בתחום הנזיקין והרשלנות הרפואית

יש לכם שאלות לעו"ד רוט? רוצים להתייעץ בעניין משפטי? השאירו את פרטיכם כאן: