רשלנות רפואית – מאחורי הקלעים

  1. האם ניתן לומר שרופאים נזהרים יותר בעקבות תביעות?

בהחלט. יש מושג ידוע שנקרא רפואה מתגוננת.

מושג זה מתייחס להימנעות מנטילת סיכון מצד אחד, והפחתה בנטילת סיכון מצד שני, לצד ריבוי בדיקות וטיפולים. כאשר בן אדם מגיע לרופא והוא מגיע רק עם כאב ראש, הרופא עשוי לחשוב לעצמו שאולי יש לו משהו חמור יותר. הוא עשוי לחשוב כך לא בגלל שהמדדים מצביעים על זה, אלא בגלל שהוא מפחד שאולי יתבעו אותו. בעקבות כך הרופא עשוי להפנות את המטופל לבדיקת mri, בדיקת ct ובדיקות נוספות שאותו מטופל בכלל לא צריך, מצד שני, בדיקות שכן צריכות להתבצע כבר לא מבוצעות. אז כן, יש רופאים שנזהרים יותר. אבל בפועל נראה כי זה גם גורם לנזק גדול יותר.

במחקר שפורסם בארצות הברית נמצא כי 98% מרופאי המשפחה אימצו לעצמם דפוסי עבודה שונים, בגלל חשש מפני תביעה בבית משפט. מחקר נוסף הראה ש-90% מהרופאים סירבו לקבל חולים בעלי סיכון לתמותה. ובמקום זה רופאי המשפחה – שמהווים את החסם הראשון כמעט לכל מחלה שמתפתחת, הם לרוב האנשים אשר מפנים מטופלים ליועצים רפואיים שונים. זוהי הסיבה לכך שמטופלים רבים נופלים "בין הכיסאות". אדם יכול להגיע עם בעיה פשוטה יחסית או אינדיקציה פשוטה למחלה שמתפתחת ופתאום מפנים אותו ליועץ רפואי כזה או אחר לו הוא צריך לחכות 3 4, 5 חודשים ולעיתים אף יותר. במקרים רבים העלויות הן גבוהות במיוחד, ובשל כך אנשים מזניחים את הטיפול שהם צריכים.

לפי מחקר שנעשה לאחרונה בארה"ב הגורם השלישי למוות בארה"ב הינו טעויות רפואיות.

החוקרים ציינו כי לפי הערכותיהם, טעויות רפואיות גורמות למותם של 251,454 בני אדם מדי שנה בארה"ב – יותר ממחלות נשימה, תאונות, שבץ מוחי ואלצהיימר. רק מחלות לב (גורם המוות מספר אחת עם 614,348 מקרי מוות בשנה) וסרטן (גורם המוות מספר שתיים עם 591,699 מקרים) מדורגים לפני טעויות רפואיות.

התביעות הם לא אלה שגורמות לטעויות. הטעויות נגרמות בגלל בני אדם.

הליך התביעה הוא בעקבות הטעויות של הרופאים ולא להיפך!

לא סתם רוב התיקים נגמרים בפשרה, הסיבה לכך היא שבמרבית המקרים נעשות טעויות לאורך הטיפול. ניתן רק לשער כמה תיקים בכלל לא מגיעים לבית משפט או גישור בגלל חוסר ידע, או הצדקה כלכלית להגשת התביעה.

אני כן סבור שתוצאה של רופאים שמבצעים רישום מדויק יותר, מלא יותר, ושולחים לבדיקות נוספות בסופו של יום ממקום אמיתי וכנה ומתוך רצון להיות טובים יותר בעבודתם אינם מעמיסים על המערכת אלא משפרים אותה.

לדעתי, רופא ששולח מטופל לבדיקות סתמיות רק מתוך חשש לתביעה הוא פשוט עובד פחות טוב, בדיוק כמו שיש בלא מעט מערכות וארגונים, העניין הוא שכאשר אתה פחות טוב ברפואה, חיי אדם נפגעים.

  • ואם כן – אולי הליכי גישור מפריעים להשגת התועלת הנחוצה הזו?

הליכי גישור הם בסוף המנוע למניעת ניהול תביעות בבתי משפט. בסופו של יום, תהליך הגישור מבוצע כבר לאחר שכלל הנראה קרתה רשלנות ולאחר שנגרם נזק. בסופו של יום כאשר מגיעים להליך גישור, שני הצדדים משקללים את הסיכונים ואת הסיכויים שלהם, וכנראה – מעמיסים על המערכת המשפט בניהול תיקים. רופא שנחקר בבית משפט יכול לקבל נזיפה לגבי צורת ההתנהלות שלו או של בית החולים או של המחלקה, נזיפה יכולה גם לפגוע ברופא, ולפעמים הדרך של הליך גישור אצל מגשר לאחר תביעה, היא הדרך של הרופאים לבוא ולהגיד טעינו, והנה אנחנו משלמים על זה.

  • מהי בעצם רשלנות רפואית – האם כל משגה או טעות שגרם לכל נזק הכי קטן?

לא. בואו נשים לרגע בצד את עניין העלויות, ההתנהלות ומשך הזמן. כדי להוכיח רשלנות רפואית לא מספיק להוכיח שקרה רק נזק או רק טעות. במסגרת רשלנות רפואית צריך להוכיח 3 דברים, שאכן הייתה רשלנות, שנגרם נזק וכי קיים קשר בין הרשלנות לבין הנזק. לצורך הדוגמא, נניח כי גילו לאדם גידול סרטני בשלב מאוחר יחסית, מדובר בתיקים שיוצא לי לראות לא מעט לצערי. בחלק מהמקרים, פתאום בני המשפחה אומרים היי רגע, אבא שלנו היה אצל רופא ממש לפני חצי שנה והוא ביצע צילום. אנחנו הולכים לאותו צילום ct לדוגמה, ופתאום מגלים שכבר באותו צילום ראו את הגידול הסרטני והייתה רשלנות באבחון בדיקת ה-ct. כאשר משפחתו של החולה תיגש לרופא כדי שיכתוב זאת בחוות הדעת שלו, יכול להיות מאוד שהרופא יאמר תקשיבו חברים באמת הייתה רשלנות באבחון הסיטי ובאמת הסרטן התגלה בשלב מאוחר יותר. במקרים מסוימים מסוג זה, כאשר אני עובר על הסיטי שנעשה חצי שנה לפני מועד הגילוי, אני יכול לומר לכם שאני מגלה כי הגידול כבר היה כל כך כל כך מתקדם, שהסיכויים שהיו לאבא להישאר בחיים הם קטנים עד כמעט בלתי הגיוניים. אז כן, מצד אחד יש לנו רשלנות ומצד שני כן נגרם נזק, הנזק הוא איחור באבחון, אולם לא נגרמה תוצאה. התוצאה היא פטירה של אותו אדם, ומאחר ואותו אדם לא נפטר, במקרה כזה לא נגיש תביעה על רשלנות רפואית. איפה אנחנו כן נוכל להגיש תביעה? במקרה שבו נוכל להוכיח שאם תוצאות ה-ct היו מתגלות כבר אז והבן אדם היה מטופל כבר לפני חצי שנה, ניתן היה לרפא את המחלה.

  • לפי מה נקבע גובה הפיצוי בחוק – האם יש איזו שומה של 'כמה כסף שווה הנזק', כלומר, אם הרופא קטע יד ברשלנות צריך לשלם כמה שאפשר להרוויח מיד מתפקדת וכדו'?

כאשר מדברים על נזק בתיקי נזיקין באופן כללי ועל תיקי רשלנות רפואית בפרט, הנזק מורכב מראשי נזק כמו שאנו מכירים וזה מאוד מאוד מאוד תלוי במקרה הרשלנות. לצורך הדוגמא, ניקח ילד שנולד עם מום מאוד חמור. הפיצוי מעבר להפסדים הברורים, הלא הם חישובים רגילים של הפסדי השתכרות, כוללים גם עלויות רבות שיחולו על בני המשפחה וההורים במהלך החיים של אותו ילד. זה יכול להיות עזרת צד ג', הכוונה היא לעזרה של בן אדם חיצוני מאחר והילד זקוק לה, לצורך הדוגמא מטפל ביום ומטפל בלילה. זה יכול להיות התאמת דיור, זה יכול להיות רכב + הוצאות עצומות שבאמת הופכות את שווי התיקים של ילדים עם מומים כאלה למיליוני שקלים. ישנם גם מקרים פשוטים יותר של רשלנות רפואית, לדוגמא אדם ששבר את היד ושמו לו גבס בצורה לא נכונה, כתוצאה מכך במקום לסבול מגבלה קלה עד בלתי קיימת בתפקוד של היד, הוא סובל ממגבלה קשה שמהווה 10 אחוזי נכות או 15 אחוזי נכות. במקרה כזה בית המשפט יתנהל כמו בתיקי נזיקין רגילים, בהם לדוגמא אדם נופל ברחוב ושובר את הרגל בגלל מפגע. במקרים כאלה המטופל יקבל סכום כספי גדול יחסית מאחר וכושר ההשתכרות שלו נפגע ממשית. ממש בימים אלה אנחנו מטפלים בתיק של סופר סתם שטופל לא טוב אחרי שבר ביד, מה שהוביל לפגיעה בכושר ההשתכרות שלו. במקרים כאלה אנחנו כבר מדברים על ערכים של כמה מאות אלפי שקלים, תלוי בסוג המקרה.

  • כמה ההליך מורכב ומסובך?

בדרך כלל, בתיקי נזיקין "רגילים" יש להוכיח את המפגע ממנו נפגע האדם. לצורך הדוגמא, מציגים תמונה של בור אשר היווה את המפגע, לאחר מכן כל מה שנותר לעשות זה להביא חוות דעת רפואית שתתמוך בטענה לנזק.

למשל, נזק הוא מגבלה שנגרמה ליד, יש להביא חוות דעת רפואית אשר עשויה לעלות כמה אלפי שקלים. כאשר אנחנו מנהלים תיקי רשלנות רפואית ההליכים הם ארוכים יותר ויקרים יותר. הזמן הממוצע הנוגע להכנת תיק לצורך הגשת תביעה לבית משפט עומד על שנה בערך.

כאשר מגישים תביעה של רשלנות רפואית רוב העבודה וההכנה נעשית עד להגשת כתב התביעה. כך לדוגמא כאשר אנו מקבלים מקרה מסוים בו מספרים לנו על אירועים שונים ובסוף אנחנו רואים את התוצאה, אנחנו מנסים להבין איפה נגרם הנזק. בשלב הראשוני אנחנו מתחילים לאסוף את התיעוד הרפואי ממוסדות שונים, מדובר בהליך שלוקח זמן, אשר יכול להימשך גם חודשיים, יש לאסוף את כל התיקים מבתי החולים וקופות החולים וגם מרופאים פרטיים. אחרי שאנחנו מקבלים את כל החומר אנחנו מעבדים אותו. כיום אנו משתמשים באמצעים טכנולוגיים ואמצעים אנושיים. אנחנו ממש עוברים דף דף כדי להכיר את המקרה בצורה הטובה ביותר, לקטלג אותו, ולהבין למה הוא משתייך. על פי התוכן שנכתב בפנים אנחנו מתחילים לבנות סיפור, כדי להבין איפה קרתה הרשלנות והאם באמת הייתה רשלנות.

לא מעט תיקים נופלים בשלב הזה, כאשר אנחנו חושבים שבאמת אין מקום לרשלנות, אנחנו מתייעצים עם רופא הבית שלנו הלא הוא רופא בכיר שנותן לנו את נקודת המבט שלו על המקרה. הרופא מסביר לנו איפה הנקודות הבעייתיות בהליך הטיפול הרפואי, לאחר מכן אנחנו מחפשים מומחה מתאים כדי שיתמוך בחוות הדעת שלנו ובתיק שלנו מאחר וחברות הביטוח לא מוגבלות בכסף או בתשלומים והן מייצגות גם את בתי החולים, אז במקרים רבים לא כל הרופאים מסכימים לתת חוות דעת. בצד שלנו אנחנו צריכים למצוא את המומחה המתאים שיהיה מוכן לצאת נגד קולגה שהוא פוגש, במידה והוא באמת חושב שהייתה רשלנות, כמו כן יש גם עלויות לא פשוטות. עלויות של חוות דעת יכולות להגיע לסדר גודל של 20,000 ש"ח לחוות דעת ולפעמים צריך יותר מחוות דעת אחת, אולם בסופו של יום כאשר אנחנו חושבים שנכון להגיש חוות דעת, הפיצוי בדרך כלל הוא גבוה מאוד ומוצדק ויש היום לא מעט דרכים לעזור ללקוחות לעמוד בתשלום, כמו חברות שממנות את עלויות חוות הדעת ועוד.

מרבית התיקים נגמרים בהליכי גישור. כשאתה מנהל תיק בצורה טובה ונכונה כדי להגיע לגישור, זה לא אומר שוויתרת. כשניגשים לבית המשפט אי אפשר לדעת מה יקרה ולפעמים מספיק משפט לא במקום של התובעים ו/או של בני המשפחה, כדי לשנות את כל התיק לחלוטין.

מעבר לזה, הליך של גישור משקף בדרך כלל בצורה נכונה את הטענות של הצדדים. לפעמים יש תיק ששווה לא מעט כסף, אבל שאלת האחריות דהיינו האם בית החולים אחראי לא כל כך טובה ובמקרים לא מעטים כדאי להתפשר.

זה מהיר יותר, ונכון יותר. אולם במקרים בהם מדובר בתיק טוב, והלקוח שלנו לא מקבל את הסכום שאנחנו רואים לנכון, אנחנו מתייעצים עם בני המשפחה, ואז אין לנו שום פחד או מחשבה מפנייה לבית המשפט כדי להוציא את הפיצוי המלא שאנחנו חושבים שמגיע ללקוח.

  • האם נגרמה לי רשלנות רפואית?

יש את המקרים הקלאסיים, הרופא ניתח את יד ימין במקום יד שמאל.

בהרבה מאוד מקרים אנשים בכלל לא יודעים שהייתה רשלנות בטיפול.

"אמא נכנסה לניתוח, יצאה כשהכל בסדר, פתאום לחץ הדם ירד והיא נפטרה".

למה לחץ הדם ירד פתאום?

אני חושב שאנחנו צריכים להכניס לנו למודעות שרופאים הם בני אדם.

תמיד לחקור ולשאול ולצאת מחדר הרופא בקופת החולים או בבית החולים כאשר באמת מבינים את מה שהוסבר ומה שיש לעשות.

ואם משהו לא נראה לכם, תשאלו שוב ותדרשו הסבר.

ואם חס וחלילה קרתה תוצאה שאתם או בני המשפחה מרגישים אותה, כדאי לברר ולשאול האם במקרה שלנו הייתה רשלנות?

לא להישאר עם הספק בבטן, עדיין לשאול, במקסימום "בזבזתם שיחה".

  • נקודה אישית:

האמת שלפני כמה שנים בצעירותי לפני שהתחתנתי גרתי בבני ברק. לידנו גרו בני משפחה שהיו באים והולכים, החברות בעיקר התבססה על אירועים משפחתיים וקשר אישי.

באחד האירועים פתאום מחכה לנו עוגה ליד הבית. במהלך השיחות איתם והאירועים שלהם הכרתי את אחד הילדים שלהם, ילד חמוד ומתוק. לצערי, אותו ילד נפטר בעקבות מקרה של רשלנות רפואית.

כמה שנים אחרי שקיבלתי את תעודת עורך הדין שלי, במהלך שיחת מסדרון של בני המשפחה עם ההורים שלי על אותו מקרה ההורים שלי אומרים להם רגע, אולי תדברו עם נתנאל, אולי קרה פה משהו? אולי את הבן שלכם לצערנו כבר אי אפשר להחזיר, אבל אולי הוא יוכל לעזור לכם להוציא את הפיצוי על האסון הנורא הזה? ובאמת התחלנו תהליך שהוא ממש היה לקראת סוף התיישנות, חקרנו, בדקנו והגשנו תביעה בהליך הזה אשר הגיע להליך גישור ונגמר בסכום כספי מאוד גבוה. מעל שתי מיליון שקל, אמנם זה לא יחזיר להם את הילד שנפטר, אבל זה כן יוכל לעזור לבני המשפחה להמשיך בחיים שלהם ולעזור לשאר הילדים.